החברים ידועים כ: חץ (יחיד), חצים (רבים).
כשהאגדות על האקסרכים מסתיימות, סיפורו של החץ מתחיל. המיתוס הוא אולי פילוסופיה מעניינת אבל הוא גם מתאר אמת חשובה- הקוסמים במלחמה. הקוסמים תמיד במלחמה והאויבים שלהם הם ליגיון. חוזי הכס, מגרשים, תועבות מהתהום והטרמיר הם רק מהמפורסמים באיומים שהילכו על הערים מאז יציאתם מאטלנטיס. ובחזית המלחמה הזאת עומד החץ. המסדר תמיד היה ההגנה הראשונה והאחרונה מפני החשיכה והמפלצות ששוכנות בה.
אבל לאמר שהחץ הוא הצבא הפרטי של הקהילה הערה הוא לעשות לו עוול. החץ הוא אקדמיה ובית חרושת לא פחות מכפי שהוא בסיס אימונים. כל חץ שואף להשתמש בכל קשת היכולות שלו בלחימה. וכך החץ מאוכלס בחיילים שהם גם גנרלים, חבלנים שהם גם משוררי מלחמה, נפחי נשק שמאומנים בלוחמה פסיכולוגית, לוחמי רוח ומוח ונפש שמביאים את השדים הפנימיים שלהם לשדה הקרב. להילחם נגד אחד מלוחמי החץ, זה להילחם נגד צבא של איש אחד.
החץ התל-אביבי הוכיח את עצמו נגד הכוחות העצומים שניסו לבלוע את הסנהדרין בשנותיו הראשונות. והמסדר המשיך להוכיח את עצמו במלחמה היום-יומית נגד מגרשים בודדים וקנוניות מורדות, כמו גם נגד ישויות אחרות. אבל הניצחונות האלה תמיד גובים מחיר כבד. אחוז התמותה בחץ גבוה מבכל מסדר אחר. בעבר תמיד היו לוחמים צעירים שמוכנים למלא את המקומות הריקים בשורות המסדר, אבל בשנים האחרונות מספר המתגייסים למסדר דעך והחץ רזה מאד.
כששומרי הרעלה התפרקו, רבים מהחברים במסדר בחרו ללכת בעקבות המנהיגה שלהם ולעבור לחץ. התוצאה היא מסדר בתוך מסדר. הגרעין של שומרי הרעלה לשעבר בתוך החץ המשיך לעשות את תפקידו (שילוב של משטרה חשאית, משטרה גלוייה וארגון מרגלים) גם ללא הסמכות הרשמית שהיתה להם בתור מסדר. ולמרות שהגרעין הזה אימץ אליו מידי פעם קוסמים מיתוך החץ, הוא מעולם לא גדל מעבר לסיעה בתוך החץ. הגרעין הזה גם הקפיד שלא לחלוק את הסודות הכמוסים של שומרי הרעלה עם החץ, מתוך תקווה שיום אחד המסדר יקום שנית. בתוך החץ יש לא מעט כבוד והערצה כמו גם חשדנות כלפי הגרעין הזה. ורבים במסדר מקווים שהגרעין יחליט לחלוק את סודותיו עם החץ, ולא לתת להם להעלם.
שדה הקרב שבו החץ מוצא את עצמו בנחיתות, הוא העולם הפוליטי הגועש של הסנהדרין. האסטרטגים של החץ לא זרים לתחבולות ויש בניהם גם כמה פוליטיקאים משופשפים, אבל המשאבים של החץ מושקעים במקומות אחרים. רב החצים גם נוטים לראות במלחמות הפנימיות האלה, דבר בזוי ומיותר. וכך גם הקוסמים שיכולים להגן על האינטרסים של החץ, מעדיפים שלא לכלך את הידיים. זה כמובן לא אומר שאין פוליטיקאים חלקלקים בחץ, אלא שהם מיעוט בהשוואה למסדרים האחרים ומקבלים גיבוי מהמסדר לעיתים רחוקות.
הנפשות הפועלות בחץ:
מאניה\ מאסטיגוס\ החץ\ שומרי הרעלה
מאניה כבר ראתה הכל. היא ראתה את הלאומנות הפשיסטית של הרייך השלישי, את מחנות העבודה, את הצבא האדום והאכזריות שלו ולבסוף היא ראתה גם את מגדל הכפפה המשוריינת בממלכת התופת.
היא גם ראתה את המסדר שלה מתפרק תחת השחיתות של המסתורין והסנהדרין בזמן שהסולם, החץ והמועצה עמדו מהצד וציקצקו בלשונם. אבל מאניה שרדה דברים גרועים מזה. אפילו היום, בגילה המופלג, מאניה ממשיכה לשרוד. מתוך פרצופה המקומט והחרוש מציצות זוג עיניים חודרניות שמעידות על שכלה הצלול שעדיין עובד כמו מכונת קיטור. היא יושבת על כסא הגלגלים שלה ומצקצקת בלשונה באירוניה בכל הלוויה של היריבים שלה מהמסתורין. הם הולכים ומתמעטים והיא עדיין כאן.
מאניה אמנם לא מחזיקה בכוח רשמי בחץ או בסנהדרין, אבל למרותה סרים הבלשים, המרגלים והמתנקשים הטובים בחץ. היא אסטרטגית מבריקה, והמיומנות שלה בכמוסים מאפשרת לה לנהל רשת מודיעין מסועפת מבלי לקום מכסא הגלגלים שלה.
הנודד\ אוברימוס\ החץ
לוחמה אלקטרונית מקבלת משמעות חדשה בחדרי האימונים של החץ, והנודד מוצא משמעויות חדשות מידי יום. זה לא עניין של מה בכך, להקרין את התודעה שלך לתוך מחשב ולפצח סיסמא מבפנים. צריך שכל ממושמע שלא הולך לאיבוד גם כשאין לו גוף. הנודד פיתח את ההתמכות שלו בלוחמה אלקטרונית לאחר שמעבק בין הקנוניה שלו לקנוניה של מגרשים השאיר אותו מרותק למיטה לשלושה חודשים. הוא לא היה מסוגל לעזור לקנוניה בשטח, ולכן החליט ללמוד איך לעזור לה מרחוק. היום הנודד כבר מסוגל ללכת שוב, ואפילו לספוג אגרוף כמו פעם. אבל הוא גילה שהוא תורם הרבה יותר מהצד השני של המסך.
כשהאגדות על האקסרכים מסתיימות, סיפורו של החץ מתחיל. המיתוס הוא אולי פילוסופיה מעניינת אבל הוא גם מתאר אמת חשובה- הקוסמים במלחמה. הקוסמים תמיד במלחמה והאויבים שלהם הם ליגיון. חוזי הכס, מגרשים, תועבות מהתהום והטרמיר הם רק מהמפורסמים באיומים שהילכו על הערים מאז יציאתם מאטלנטיס. ובחזית המלחמה הזאת עומד החץ. המסדר תמיד היה ההגנה הראשונה והאחרונה מפני החשיכה והמפלצות ששוכנות בה.
אבל לאמר שהחץ הוא הצבא הפרטי של הקהילה הערה הוא לעשות לו עוול. החץ הוא אקדמיה ובית חרושת לא פחות מכפי שהוא בסיס אימונים. כל חץ שואף להשתמש בכל קשת היכולות שלו בלחימה. וכך החץ מאוכלס בחיילים שהם גם גנרלים, חבלנים שהם גם משוררי מלחמה, נפחי נשק שמאומנים בלוחמה פסיכולוגית, לוחמי רוח ומוח ונפש שמביאים את השדים הפנימיים שלהם לשדה הקרב. להילחם נגד אחד מלוחמי החץ, זה להילחם נגד צבא של איש אחד.
החץ התל-אביבי הוכיח את עצמו נגד הכוחות העצומים שניסו לבלוע את הסנהדרין בשנותיו הראשונות. והמסדר המשיך להוכיח את עצמו במלחמה היום-יומית נגד מגרשים בודדים וקנוניות מורדות, כמו גם נגד ישויות אחרות. אבל הניצחונות האלה תמיד גובים מחיר כבד. אחוז התמותה בחץ גבוה מבכל מסדר אחר. בעבר תמיד היו לוחמים צעירים שמוכנים למלא את המקומות הריקים בשורות המסדר, אבל בשנים האחרונות מספר המתגייסים למסדר דעך והחץ רזה מאד.
כששומרי הרעלה התפרקו, רבים מהחברים במסדר בחרו ללכת בעקבות המנהיגה שלהם ולעבור לחץ. התוצאה היא מסדר בתוך מסדר. הגרעין של שומרי הרעלה לשעבר בתוך החץ המשיך לעשות את תפקידו (שילוב של משטרה חשאית, משטרה גלוייה וארגון מרגלים) גם ללא הסמכות הרשמית שהיתה להם בתור מסדר. ולמרות שהגרעין הזה אימץ אליו מידי פעם קוסמים מיתוך החץ, הוא מעולם לא גדל מעבר לסיעה בתוך החץ. הגרעין הזה גם הקפיד שלא לחלוק את הסודות הכמוסים של שומרי הרעלה עם החץ, מתוך תקווה שיום אחד המסדר יקום שנית. בתוך החץ יש לא מעט כבוד והערצה כמו גם חשדנות כלפי הגרעין הזה. ורבים במסדר מקווים שהגרעין יחליט לחלוק את סודותיו עם החץ, ולא לתת להם להעלם.
שדה הקרב שבו החץ מוצא את עצמו בנחיתות, הוא העולם הפוליטי הגועש של הסנהדרין. האסטרטגים של החץ לא זרים לתחבולות ויש בניהם גם כמה פוליטיקאים משופשפים, אבל המשאבים של החץ מושקעים במקומות אחרים. רב החצים גם נוטים לראות במלחמות הפנימיות האלה, דבר בזוי ומיותר. וכך גם הקוסמים שיכולים להגן על האינטרסים של החץ, מעדיפים שלא לכלך את הידיים. זה כמובן לא אומר שאין פוליטיקאים חלקלקים בחץ, אלא שהם מיעוט בהשוואה למסדרים האחרים ומקבלים גיבוי מהמסדר לעיתים רחוקות.
הנפשות הפועלות בחץ:
מאניה\ מאסטיגוס\ החץ\ שומרי הרעלה
מאניה כבר ראתה הכל. היא ראתה את הלאומנות הפשיסטית של הרייך השלישי, את מחנות העבודה, את הצבא האדום והאכזריות שלו ולבסוף היא ראתה גם את מגדל הכפפה המשוריינת בממלכת התופת.
היא גם ראתה את המסדר שלה מתפרק תחת השחיתות של המסתורין והסנהדרין בזמן שהסולם, החץ והמועצה עמדו מהצד וציקצקו בלשונם. אבל מאניה שרדה דברים גרועים מזה. אפילו היום, בגילה המופלג, מאניה ממשיכה לשרוד. מתוך פרצופה המקומט והחרוש מציצות זוג עיניים חודרניות שמעידות על שכלה הצלול שעדיין עובד כמו מכונת קיטור. היא יושבת על כסא הגלגלים שלה ומצקצקת בלשונה באירוניה בכל הלוויה של היריבים שלה מהמסתורין. הם הולכים ומתמעטים והיא עדיין כאן.
מאניה אמנם לא מחזיקה בכוח רשמי בחץ או בסנהדרין, אבל למרותה סרים הבלשים, המרגלים והמתנקשים הטובים בחץ. היא אסטרטגית מבריקה, והמיומנות שלה בכמוסים מאפשרת לה לנהל רשת מודיעין מסועפת מבלי לקום מכסא הגלגלים שלה.
הנודד\ אוברימוס\ החץ
לוחמה אלקטרונית מקבלת משמעות חדשה בחדרי האימונים של החץ, והנודד מוצא משמעויות חדשות מידי יום. זה לא עניין של מה בכך, להקרין את התודעה שלך לתוך מחשב ולפצח סיסמא מבפנים. צריך שכל ממושמע שלא הולך לאיבוד גם כשאין לו גוף. הנודד פיתח את ההתמכות שלו בלוחמה אלקטרונית לאחר שמעבק בין הקנוניה שלו לקנוניה של מגרשים השאיר אותו מרותק למיטה לשלושה חודשים. הוא לא היה מסוגל לעזור לקנוניה בשטח, ולכן החליט ללמוד איך לעזור לה מרחוק. היום הנודד כבר מסוגל ללכת שוב, ואפילו לספוג אגרוף כמו פעם. אבל הוא גילה שהוא תורם הרבה יותר מהצד השני של המסך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה