הסנהדרין הוא הגוף הפוליטי המאוחד של הקוסמים בישראל. יש בו חברים מכל מסדר והוא מחזיק נאמנות לכולם במידה שווה. כפי שהסנהדרין המקורי איחד את היהודים לאחר החורבן, כך רואה את עצמו הסנהדרין החדש כמי שאיחד את הקוסמים לאחר הגלות. המסדרים, למרות היריבות הגדולה ביניהם יושבים יחד ברוח השיתוף וההדדיות. זוהי התמונה האידילית אותה מנסה לצייר מושב הזקנים.
האמת, כמובן, עגומה מעט יותר. קולות רמים, עלבונות ונטירת טינה הן התזמורת המלווה כל אספה. החברים חותרים האחד תחת השני ללא הפסקה וכל דיון חדש משמש כשדה קרב לסכסוכים עתיקים בין המסדרים. החלטות פה-אחד הן נדירות, מעשים גדולים הם בודדים ורוב הרעיונות הטובים נקברים תחת מבול תכוף של רעיונות רעים. בקונסילום איש אוחז בגרונו של חברו, אבל לפחות הם אוחזים בהם יחדיו.
כל עניין בעל חשיבות לקהילה הערה עובר דרך הסנהדרין. בגלל שהמושבים מוקצים בצורה שווה לכל מסדר, הקרבות על מושבים בסנהדרין מתרחשים בתוך כל אחד מהמסדרים, בעיקר בין קנוניות. קנוניה שמצליחה להבטיח לעצמה מושב בסנהדרין, היא קנוניה שחופשית להביא את ענייניה הפרטיים לדיונים והצבעות. קנוניה שיש לה שני מושבים או יותר, היא כוח פוליטי שיש להתחשב בו. רב הבריתות התוך מסדריות הן על רקע המאבק על מושבים. אך לאחר שזהות הזקנים נקבעה, עובר המשא ומתן הפוליטי אל בריתות בין המסדרים ורב כוחן של קנוניות מעורבות. למעשה כך נוצרות רבות מהקנוניות, ורובן מחזיקות קדנציה אחת או שתיים לפני שהנוף הפוליטי המהיר להשתנות מחסל את הברית. אך תמיד ישנן שתיים או שלושה קנוניות שעומדות במבחן הזמן, שכוחן הפוליטי אינו משתנה, שהמאבק הפוליטי המאחד אותן נשאר יציב או שפשוט התפתחו מעבר לברית פוליטית זמנית.
כתוצאה ממספר הזקנים המוגבל, קנוניה עם זקן היא קנוניה בעלת כוח פוליטי. למעשה כל מי שיש לו קשר לזקן צפוי לקבל זרם קבוע של בקשות להביא נושאים מסוימים לדיון בסנהדרין והצעות חוק כאלה ואחרות כמו גם הבטחות לגמול בעבור השירותים האלה. זקנים שלא מנצלים את מקומם כדי לחזק את עצמם פיננסית, הם חיות נדירות מאד.
היסטוריה:
הסנהדרין החדש מצביע על שורשיו בשנת 1942. למרות שרב לייזר טען כי היה חלק מקונסילום בלתי רשמי עוד ב1936. אבל ב 22 באוקטובר 1942 (יא' בחשוון ה'תש"ג), בטבריה, נחתמה הצהרת "שיתוף הפעולה" בידי מנהיגי מסדרי היהלום. ההתקהלות הצעירה הסכימה על מספר עיקרים שלאחר מכן נודעו בשם "אמנת הסוד". על העיקרים האלה התבסס הסנהדרין וקהילת הקוסמים בארץ. ואלה הם:
פסק השלום: תחת אמנה זאת, אסורים כל מעשי אלימות ותגרה. הסודות החיים והחפצים של החתומים וצאן מראיתם הם רכושם. עבירות קלות בתוך מסדר על פיסוק זה יענו על ידי המסדר המדובר, חוקיו ומנהגיו. עבירות חמורות ועבירות בין מסדרתיות, כפופות לפסק דין שיקבע על ידי אסופת החתומים.
פסק ההגנה: תחת אמנה זאת אסורים כל מעשי קסם וקללה בין החתומים וצאן מראיתם. אסורים כל מעשי כישוף שכל, גנבת נשמות או כל פגיעה אחרת בתצריף הגוף של קוסם אחר המוגן בפסק. עבירות קלות בתוך מסדר על פיסוק זה יענו על ידי המסדר המדובר, חוקיו ומנהגיו. עבירות חמורות ועבירות בין מסדרתיות, כפופות לפסק דין שיקבע על ידי אסופת החתומים.
פסק הסודות: תחת אמנה זאת חל איסור על קוסמים לחשוף עצמם או קוסמים אחרים לעיניים בלתי נעורות (מלשון 'ער'). אנו החתומים, מצהירים על משיכת ידינו מענייני הישנים אלא במקרה של סכנת מוות מוכחת. עבירות קלות בתוך מסדר על פיסוק זה יענו על ידי המסדר המדובר, חוקיו ומנהגיו. עבירות חמורות כפופות לפסק דין שיקבע על ידי אסופת החתומים. (במקור עברות קלות טופלו על ידי שומרי הרעלה, הנוסח שונה לאחר שהמסדר התפרק)
פסיקות קטנות נוספות נוספו ונגזרו עם השנים, שונו והוסרו בהתאם לכיוון הרוח הפוליטית. אך שלושת הפסקים הראשיים כמעט לא שונו והפכו לעמודי התווך של הקהילה הערה בישראל.
למרות חתימת ההצהרה, החתומים לא התאספו שוב באופן רשמי עד שישה חודשים לאחר מכן. כאשר מסדר חדש שהתכנה "מועצת הדרור" דרש להשתתף בדבר ההצהרה. הסנהדרין שקל את הבקשה במשך שלושה ימי דיונים ולבסוף החליט לאשר אותה. מיד לאחר מכן החל הסנהדרין להשתמש בכוחו הפוליטי בקביעות. בשנים הבאות הסנהדרין ערך אלפי פגישות ודיונים ברחבי הארץ. הארגון הצעיר אסף אליו כוח והשפעה בעוד הוא נא ממקום למקום בהתאם לצו השעה. עד שהתיישב לבסוף והכה שורשים בתל אביב ב 1947 (ה'תש"ז).
תארים בסנהדרין:
נשיא:
מנהיג הסנהדרין, ובפועל מנהיג הנעורים (מלשון 'ער'), הוא הנשיא. התפקיד ממולא באופן מסורתי ע"י אחד מהמנהיגים של אחד המסדרים אבל אין חוק המחייב זאת. הוא משמש כמצביא בעתות מלחמה וכשופט עליון בעתות שלום. כמצביא הוא מפקד על המסדרים, קובע יעדים, ממנה מפקדים ומעניק ציונים לשבח. כשופט הוא הסמכות הגבוהה לצדק בין הנאורים ומחזיק את זכות הווטו בכל משפט והצעת חוק. כמנהיג הוא מחויב בנוכחות בכל התכנסות ושמורה לו הזכות למנות קנוניות למשימות מסוימות. הנשיא נבחר בידיי אסיפה גדולה של זקנים כל שבע שנים.
אב בית הדין:
הוא שומר הסדר בדיונים משפטים ורשומות. תפקידו הוא לפקח שגלגלי הסנהדרין מסתובבים. וכך, בכוחו לתת הזהרות, קנסות והשהיות לחברי הסנהדרין. התפקיד נושא עול גדול יחד עם כוח. האב אחראי על לוחות זמנים ופרוטוקולים. כל אלה מלווים בכמות גדולה של ניירת ולכן לא בלתי מקובל למנות עוזרים לממלא התפקיד. התואר נכסף כמעט באותה המידה שבה הוא מסואב ונוטה להזקין את הקוסם הנושא אותו בכמה שנים. האב נבחר על ידי הנשיא לתקופה בלתי מוגבלת אבל מעטים כיהנו בתפקיד מעל לשלוש שנים.
זקן, חבר:
חברי הסנהדרין, (כל השישים ושמונה) באים מכל אחד מהמסדרים. לכל מסדר יש שבעה עשר מושבים פנויים. זקנים ממלאים מגוון של תפקידים רשמיים ורשמיים פחות. הם מגישים הצעות וחוקים לכינוסים, מתפקדים כשופטים בעברות קלות וכנציגי המסדר שלהם באספות. הזקנים ממונים על ידי המסדרים. כל מסדר ממלא את המושבים שלו לפי ראות עיניו בן אם בהצבעה דמוקרטית, תחרות או קרבה לצלחת הפוליטית.
החושן:
המושב האחרון נקרא החושן והוא שמור לראש האופוזיציה. הוא נבחר לאחר שהנשיא נבחר ובאופן דומה. הזקנים בוחרים אותו, אך אלה החברים במסדר אליו שייך הנשיא מנועים מלהצביע. כך נבחר נציג הפועל למען הרב הדומם (בתיאוריה). החושן מחזיק בזכות ווטו בדומה לנשיא וכך יכול להפיל הצעות חוק בקלות יחסית. בעבר, כאשר היו יושבים חמישה מסדרים בסנהדרין, היה התפקיד ממולא ע"י רביעייה של קוסמים. אחד מכל מסדר מלבד מסדרו של הנשיא. ארבעת המושבים נקראו היהלום הקטן. אך עם נפילתם של שומרי הרעלה שונה סידור המושבים, כל שנותר מהיהלום הוא החושן.
