יום שלישי, 29 ביוני 2010

המועצה החופשית


נקראת גם: מועצת הדרור
החברים נקראים: דרור (יחיד), דרורים (רבים)
כשהמועצה החופשית ביקשה הכרה מהסנהדרין, המסדר היה בן פחות מיובל. הענף הישראלי שלו היה בן עשור בקירוב. חבורה של קוסמים דחויים מהשוליים שחברו ייחדיו והתיימרו לערער מאות שנים של מסורת ולהקים מסדר. חייבים להבין את המהפכנות והאומץ, ויש שיגידו יוהרה ובורות שאפיינו את המועצה החופשית בימיה הראשונים כדי להבין למה הסנהדרין דן בנושא במשך שלושה ימים רצופים. קבוצות שמכריזות על עצמן כמסדרים הן לא חסרות תקדים, אבל המועצה היתה הפעם הראשונה שהדבר הפך לתנועה עולמית. הטכנולוגיה של המאה העשרים אפשרה למסדר הטרי ולאידיאולוגיה המאפיינית אותו להתפשט במהירות לכל קצוות תבל.
אבל זאת רוחה של המאה העשרים, ולא רק הכלים שלה שאיפשרו למסדר חדש לקום, לגדול ולהתבסס במהירות מפתיעה כל כך. הביטחון בעתיד זוהר לאנושות כולה, לא רק ללאום או מדינה אחת ופלאי הטכנולוגיה המודרנית הציתו את דמיונם של קוסמים ונמים כאחד. המסדרים העתיקים לחשו עדיין אגדות על אטלנטיס ששקעה, המועצה הבטיחה אטלנטיס שתהייה. אוטופיה שתיבנה על בסיס שילוב של טכנולוגיה וקסם דרך קסמה הטבעי של האנושות- אטלנטיס על הירח.
אבל אחרי שתי מלחמות עולם מרות ונחיתה על ירח עקר ונתוש, החלום האוטופי נראה רחוק מתמיד. הרוח האנושית שהבטיחה אצילות ונאורות התגלתה כרצחנית ומפלצתית, הטכנולוגיה שהבטיחה עתיד זוהר ומבריק התגלתה כהבטחה ריקה. המועצה החופשית עדיין חורטת את האוטופיה על דגלה, אבל היא גם מפוקחת וצינית כלפי הרעיון. אטלנטיס מתרחקת אל העתיד כמעט באותה מהירות שבה היא מתרחקת אל העבר.
בסניף הישראלי של המועצה, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון היו האירועים המפכחים שהפכו את האופטימיות חסרת הגבולות של המועצה לאופטימיות זהירה וצינית הרבה יותר. זה משבר אידיאולוגי שהמועצה עדיין מתמודדת איתו גם בימים אלה. ולמרות שיש יותר ויותר דרורים שמרימים ראש ומעיזים לדבר כבעבר, עבר כבר הרבה זמן מאז הוזכרה "אטלנטיס שעל הירח" ללא טונים מרירים באסיפות המועצה.

למועצה יש שלושה עקרונות מסורתיים:
1) דמוקרטיה מחפשת את האמת, היררכיה מטפחת את השקר.
2) האנושות היא קסומה, ביצירה אנושית יש סודות קמוסים.
3) השמידו את עובדי השקר

כמובן שלמסורת יש מעמד מפוקפק במסדר והעקרונות מותקפים באופן קבוע על ידי קוסמים צעירים במסדר. אבל רב הדרורים רואים בעקרונות מפה מעורפלת מספיק על מנת לפרש אותה לפי דרכם. המסדרים האחרים נוהגים להצביע על האירוניה הטמונה בכך שהמסדר שמתכחש לחלוטין למיתוס של אטנטיס, מחזיק בעיקרון שמציע מיליטנטיות בוטה כל כך נגד האקסארכים, חוזי הכס והכלא של העולם. הדרורים נוהגים לעשות את האבחנה היחודית להם בין האויבים המסורתיים של המסדרים האטלנטיים, והמיתוסים שנבנו סביבם.

יום שישי, 11 ביוני 2010

יומנו של קוסם: שיעור בקסם


20.3.2008

[תמליל הקלטה, סניף ארומה, מרכז תל-אביב 15:41]

קיד איקרוס: בסדר, התחלתי את ההקלטה. אתה בטוח שזה לא מפריע לך.
באבג': כן, כן, שאלת אותי כבר פעמיים, אני עדיין לא פראנויד. מה אתה רוצה לדעת?
קיד איקרוס: הכל.
באבג': אני לא יכול לספר לך הכל, יש דברים שהם... איך נאמר, סודות מקצוע. אבל אני אתן לך את הבסיס. כמה עשית עד עכשיו?
קיד איקרוס: אני לא בטוח. שניים, שלושה. הכל היה בלחץ, אני לא בטוח מה אני עשיתי ומה סתם קרה.
באבג': שום דבר לא קורה סתם. זה היית אתה. בסדר, בוא נתחיל עם הדברים הבסיסיים.
קיד איקרוס: לא כדי שנדבר בקוד או משהו? אני פוחד שזאת פה תשמע אותנו.
באבג': ואם היא תשמע? אין סיכוי שהיא תבין את זה בלי הקשר. סופוקלס מבין על מה אתה מדבר כשאתה מדבר על משחקי מחשב?
קיד איקרוס: (צחקוק) בסדר, אני מבין את הנקודה. אז איפה נתחיל?
באבג': ככה, קודם כל יש את "האימאגו". האימאגו הוא השלב שבו אתה מצייר לעצמך תמונה בראש של מה אתה הולך לעשות. מה הלחש יעשה, למי, איך וכולי. אתה צריך להתרכז בזה לחלוטין, זה צריך להיות תמונה ברורה וחדה.
קיד איקרוס: אני אמור לדמיין הכל?
באבג': כן. זה יהייה קשה בהתחלה, אבל עם ניסיון זה נהייה קל יותר. אחרי שהטלת כמה לחשים, יש לך מושג יותר ברור של מה הם עושים ואיך הם עובדים וקל יותר לדמיין אותם.
קיד איקרוס: זה נשמע קצת כמו מלכודת, אני יכול להטיל לחשים רק אחרי שהטלתי לחשים?
באבג': זה עניין של ניסיון, יכול להיות שבהתחלה יקח לך חצי שעה ליצור אימאגו מוצלח, אבל לאט לאט הזמן הזה יצטמצם. יש גם שיטות לקדד אימאגו, כך שקל הרבה יותר להטיל את הלחש, רוטים.
קיד איקרוס: רוטים?
באבג': אממ... נתיבים? לחשים קבועים? אני לא מעודכן בטרמינולוגיה של המסתורין.
קיד איקרוס: אני חושב שסופוקלס הזכיר נתיבים כשהוא דיבר על המגדלורים ו...
באבג': לא, זה עניין אחר. לא משנה, רב הקוסמים פשוט קוראים להם לחשים. מה קרה?
קיד איקרוס: היה נדמה לי שזה עצר לרגע, לא חשוב. מה זאת אומרת קידוד?
באבג': טוב, כל מסדר עושה את זה קצת אחרת, אבל זה סמלים מסויימים שאתה חושב עליהם, מילים מסויימות, תנועות ידיים... טוב אני לא יכול להראות לך בגלל כל הקטע של סודות מקצוע אבל לפעמים זה רק לעקם את זווית הפה בצורה מסויימת. ובייחד הם עוזרים לך ליצור אימאגו מאד מסויים, מאד מהר.
קיד איקרוס: כמה מהר?
באבג': טוב, זה תלוי בלחש אבל זה עניין של כמה שניות בדרך כלל. אלא אם כן זה לחש ממש מורכב עם הרבה פאקטורים, ואז כדי למצוא מקום נוח לשבת לשעה-שעתיים.
קיד איקרוס: בסדר, נגיד שאני מבין. מה הלאה?
באבג': אממ... בסדר, אחד הדברים הכי חשובים כשאתה מטיל לחש, זה אם הוא חסוי או גלוי.
קיד איקרוס: מה זאת אומרת?
באבג': טוב זה קצת יותר מסובך. בעקרון כשאתה מטיל לחש אתה משנה את המציאות. בוא נראה, אני מחפש דוגמא טובה... בוא נגיד שאני רוצה להפוך את הקפה הזה ליין. קצת נוצרי מצידי, אבל זאת רק דוגמא.
קיד איקרוס: וטריק טוב במסיבות.
באבג': יכול להיות, לא הייתי במסיבות ששותים בהם קפה. אז הלחש הזה יהייה גלוי. הוא בחיים לא היה יכול להתרחש באופן טבעי, נוזלים לא משנים את ההרכב שלהם במקרה. ויש פה גם אנשים אחרים.
קיד איקרוס: זה משנה?
באבג': טוב, במקרה הזה אולי לא, כי הם לא יכולים לראות מה קורה בתוך הספל, אני לא בטוח. בכל אופן, לחש כזה, יהייה קשה הרבה יותר להטיל מ... נגיד, לחש שעוזר לי לדעת ממה עשוי הקפה. לחש שאני ממליץ לא לנסות על קולה אם אתה רוצה להמשיך לשתות אותה, דרך אגב.
קיד איקרוס: אה...
באבג': טוב, זאת לא היתה דוגמא מוצלחת במיוחד. לחש חסוי הוא לחש שהאפקט שהוא יוצר יכול להתרחש במציאות במיקרה. כמו למשל, לגרום למנעול להחלש, ככה שקל לשבור אותו, לגרום לברק לפגוע במישהו בזמן סופת ברקים חזקה, לגרום לקפה רותח לקפוץ מהכוס שלי לפנים שלך. אל תעשה פרצוף זאת רק דוגמא. חוץ מזה הוא כבר די קר.
קיד איקרוס: זה נשמע נורא מעורפל.
באבג': קסם הוא לא מדע מדוייק. הוא לא מדע בכלל. לפעמים הוא עובד, לפעמים לא. לפעמים אתה מטיל לחש והכל דופק כמו שעון, ולפעמים אתה מקבל סתירה לפנים.
קיד איקרוס: אז אתה מנסה להתחיל עם בחורות בעזרת קסם, הא?
באבג': הא? אה, לא, אני מתכוון לסתירה -סתירה. פראדוקס.
קיד איקרוס: איבדת אותי.
באבג': לפעמים קסם משתבש, אל תשאל אותי למה, לכל אחד יש תיאוריה אחרת. זה קורה לעיתים קרובות ככל שהקסם גדול יותר, הקוסם חזק יותר, הלחש גלוי ויש נמים בסביבה.
קיד איקרוס: נמים?
באבג': אנשים רגילים, נובים.
קיד איקרוס: נובים, אהבתי.
באבג': וכשקסם משתבש, קוראים לזה סתירה. במקרה הטוב, הלחש שלך מתפקשש. אם הוא פועל אז הוא פוגע בבחור הלא נכון או גורם לאפקט שונה ממה שהוא היה אמור.
קיד איקרוס: ובמקרה הרע?
באבג': אה, ראית את "הדבר" של קרפנטר?
קיד איקרוס: לא.
באבג': אז תראה, זה סרט טוב. ואז אני אסביר. טוב, זה פחות או יותר הבסיס.
קיד איקרוס: אוקי, פחות נורא ממה שחשבתי.
באבג': אתה לא מסתדר עם סופוקלס, הא?
קיד איקרוס: הוא פשוט לא מפסיק לדבר ובכל זאת לא מסביר לי כלום.
באבג': שמע, נראה לי שכדאי שתכבה את זה אם אנחנו עוברים נושא.
קיד איקרוס: סבבה, תן לי רגע... הנ....

[סוף הקלטה]




יום שני, 7 ביוני 2010

יומנו של קוסם: קיד איקרוס


5.3.2008
אף פעם לא כתבתי יומן. יותר מידי עבודה. זה משהו שאתה צריך לעשות כל יום, לא משנה מה. כל יום, כל יום. זה הרבה עבודה והרבה משמעת. וזה למה הוא אמר שאני צריך להתחיל לעשות את זה. חרא.
יומן קסום, אלוהים זה נשמע מתרומם. יומן של הדברים שאני לומד על קסם. זה אמור להיות רק בשבילי אבל אני לא אתפלא אם הוא יציץ בזה, הסוטה הזקן. לעזעזל, אם החרא שראיתי אותו עושה, יכול להיות שהוא רואה אותי עכשיו ואין לי שום דרך לדעת. אז אם זה המצב: לך תזדיין, סופוקלס!

סופוקלס, שם צל, הוא קורא לזה. והוא אומר שאני גם צריך אחד. הוא אומר הרבה דברים. הוא לא סותם תפה לרגע. מאז שכל החרא הזה התחיל לפני... רק לפני שלושה ימים? מוזר, נדמה לי כאילו עבר לפחות שבוע. שם צל. הכנסתי לו אותה שם. האמת שכשהו התחיל לקשקש על כל העניין הזה פשוט רציתי לעוף משם. הרגשתי כאילו אני ביסודי עוד פעם. יושב בשיעור ומרגיש טיפש, טיפש. השעות בבית ספר היו נמשכות לנצח והדבר היחיד שהחזיק אותי זה שבבית חיכה לי הנס שלי. נס אמיתי, NES טופ-לודר מיובא. ועם השלט ביד, הייתי מאושר. היו לי את כל הקלאסיקות. קונטרא, מריו, מטרויד, זלדה וקיד איקרוס.
זה מה שעבר לי בראש בזמן שסופוקלס הרצה לי על השם ואיך זה אמור לשנות את הנשמה שלי או משהו. מדבר על זה כאילו הוא קלאק קנט או משהוא, אפשר לחשוב שהוא המציא את זה. אז פשוט אמרתי את הדבר הראשון שקפץ לי לראש: קיד איקרוס.
זה השתיק אותו. נבהלתי. בכל זאת, אני יודע מה הוא יכול לעשות כשהוא שותק. אבל אז הוא התחיל לחייך כמו אידיוט ולדבר על מידס והיבריס. אחרי חצי דקה של ג'יבריש הוא התחיל לדבר על כנפיים ושעווה ואז הבנתי מה תפס אותו, הסיפור היווני ההוא, איקרוס. זה מה שדיבר אליו, שהייה. הבדיחה על חשבונו. קיד איקרוס שלי הוא לא הסיפור הטיפשי, אלא המשחק. משחק כמו פעם. שאתה לוחץ על סטארט ואתה לא יודע מה הולך לקרות.

ואני באמת לא יודע מה הולך לקרות, וזה מפחיד לי תתחת. בכל פעם שאני עוצם את העיניים אני רואה את המגדל הזה, חוליות ברזל מושחלות אחת על השנייה, מסתובבות בחריקה שגורמת לאוזניים לדממם. ואיך שאתה הולך כאילו אתה שיכור-מת, אין לך מושג איפה הרגל שלך הולכת לדרוך. אבל הקטע שאתה לא שיכור ובכל זאת המרחק מתקפל ונמתח. קצת כמו בשלב של הכובען המטורף באליס של אמריקן מקג'י, אבל באמת מופרע. כואב לי הראש רק מלהיזכר בזה.

אז עכשיו אני קוסם, הם אומרים לי. כאילו זה לא הדבר הכי מתרומם בעולם. (עכשיו אתה טינקל. בסדר, זה הרבה יותר מתרומם.) ושבגלל שראיתי את המגדל ההוא אז אני... רגע, רשמתי את זה... אני מאסטיגוס. והם מהנהנים ומדברים כאילו זה לא מטורף לחלוטין. אבל, לא יודע, איכשהו אני מרגיש שזה נכון, לפחות חלק מזה. ואז הם תוקעים אותי עם השמוק הזה כאילו אני בן שלוש וצריך ביביסיטר או משהו. זה נשמע הגיוני?
חרא, התעייפתי.

-קיד איקרוס